אליאנה שכטר, מורה למתמטיקה שהוצע לה להיות מנהלת בית הספר, דחתה את ההצעה, עזבה את הכל, ופתחה חנות אופנה בתל אביב. סוף שבוע אחד, בדירתה באשדוד, היא מייחלת לכך ש"משהו יקרה". האם ייתכן שהיא הפעילה בכך את שרשרת האירועים אשר במשך שניים עשר הימים הבאים יסחפו אותה, את מכריה ואת הארץ כולה?
"הטקסט המהפנט של 'יובל' נובע מתוך כתיבתו של יותם ראובני, שמתבצעת ונקראת ממקום ההתרחשות הלילי של התודעה והתשוקה. יובל שחם, זמר פופולרי, שוקע בקוֹמה לאחר תאונת דרכים. אובדן התודעה הפתאומי, הבלתי מובן, מהדהד בחייה של גלריית דמויות, שגורלן נכרך בגורלו: אימו ואביו, חבריו ומקורביו, ויוצר רחש מהומה בחייהם ובחיי הסובבים אותם. אובדן ההכרה של יובל מאלץ אותם לבחון את הכרתם שלהם, לחדור מבעד להזיה של שלמות הזמן, אל הכרת האובדן של העבר ואל פיכחון האשליה של העצמי בהווה. כל הדמויות נרדפות על ידי רוח הרפאים הזאת, המגולמת בהכרה המשותקת והשותקת של הגיבור, והלכי רוחם נעים בין הזיה לבין ערות, בין פנטסיה לסיוט. זהו טקסט אמיץ, לא רק בשל ההתנסות במנעד הקולות הרחב ובאופן שבו מעוצב זרם התודעה של כל דמות באופן מובחן ומדויק, אלא גם בשל רוחב היריעה הטקסטואלי. הפרוייקט העשיר, הפנורמי והמאוזן של ראובני יוצר אתגר כתיבה וקריאה בלתי שכיח."
- עמרי הרצוג, "הארץ"
יובל: קטע הפתיחה
|
