"אינני נוטה להסכים עם יותם ראובני כי ספר זה, כפי שאפשר להסיק מתוך שמו, היפה כשלעצמו, הוא בעד ההזייה, ביטוי של החיים כהזייה. אם החיים הם הזייה, הרי הם הזייתו של אלוהים, ואילו לבני אנוש הם מצב של ממשות קשה, חידתית, ונראה לי כי אכן כך הם מתבטאים בספר זה" - כך כתב פנחס שדה בהקדמה לקובץ הראשון של יותם ראובני, שנחשב עד היום לפריצת דרך נעוזת בספרות העברית.
הספר כולל את "השערות על מותו של פייר פאולו פזוליני", "בעד ההזיה", "השתוממות" וכן מבחר מהביקורות שנכתבו על "בעד ההזיה".
"לפתע אנחנו מבחינים שראובני נעשה בסיפור זה מבוגר ועשיר יותר משהיה קודם לכן. עינו פקוחה; הוא מבחין בדקויות של התנהגות, שלא מצאנון בסיפורים האחרים. המתח הלירי של הסיפור אינו פוחת, אבל הפיכחון התיאורי גובר; מתממשות ראיות אחרות, היוצרות מעין ראשית של ראייה אובייקטיבית במצב המתואר; ואף על פי כן, או דווקא משום כך, ניכר העומק האנושי שבמצב זה ביתר שאת. הכמיהה הנואשת לאהבה ולחיים, שבה עוסקים הסיפורים כולם, מגיעה אלינו, הקוראים, ביתר תוקף, ואנו נשטפים במרירות המתוקה שלה.
- דן מירון, "פנקס פתוח"
מהדורת יובל מיוחדת הכוללת מבחר ביקורות על הספר הראשון של יותם ראובני
קרא: "סיפור ערש"
|
