"הייתי רוצה מאוד לומר עדות על יצירתו של האל, אבל איך אתיימר שאני מעיד על בריאתו ויצירתו של האל – אם כי אני חושב שזאת הכוונה. אבל נדמה לי, שבעתיד זה אולי עשוי להיות – אני לא יכול לומר, כי אלה דברים שצריכים במובן מסוים להיאמר לי, לא דברים שאני יכול לומר אותם לעצמי, אני לא רוצה להיכנס לפרטים – אז יכול להיות שזה יהיה שלב יותר מאשר שלב של עדות, וזה מתקשר עם כמה דברים שדיברתי ברבע השעה האחרונה, אין לי אפילו את היכולת להסביר יותר. אבל זה אולי יהיה יותר מעדות."
שני ראיונות שערך יותם ראובני עם פנחס שדה, כשנה לפני מותו של המשורר והסופר שכתב את "החיים כמשל". בראיונות אלה מתייחס שדה לכתיבתו, לחייו, לשירתו, לביקורת ולאהבותיו.
בספר מובא הקטע "מות ברגוט" מתוך "בעקבות הזמן האבוד" למרסל פרוסט, כמחווה לפנחס שדה.
"ברוך קורצווייל טעה כשביקר את שדה על האגוצנטריות שלו ועל שהדגיש את חשיבות האני כמרכז העולם האמיתי. עורמת ההיסטוריה היא, שדווקא התרכזותו של שדה בעצמו וחוסר התעניינותו במאבק שניהלה החברה הישראלית על זהותה, היו אקט פוליטי מובהק, וסימנו את הנתיב שבו פסעה הזהות הישראלית מאז ועד היום. מבחינה זאת ראוי שדה לתואר נביא." - אבי גרפינקל, הארץ
"איכות", אדם ברוך, מעריב.
 |
